מהי העונה המומלצת לשייט באנטארקטיקה?
עונת השייט לאנטארקטיקה נמשכת מסוף אוקטובר–נובמבר ועד מרץ בלבד, כלומר הקיץ של חצי הכדור הדרומי. החודשים דצמבר–ינואר הם השיא: הטמפרטורות הגבוהות ביותר, עד 20 שעות אור ביום ופעילות בעלי חיים מקסימלית. פברואר ומרץ הם הזמן הטוב ביותר לצפייה בלווייתנים, ונובמבר הוא הזמן של קרח מלא, שלג בתולי וזוגות פינגווינים בקינון.
בשאר חודשי השנה (אפריל–אוקטובר) היבשת סגורה לתיירות: הים קופא, שעות האור מתקצרות עד לחשכה כמעט מלאה, וספינות אינן יכולות לנווט בחצי האי האנטארקטי. משום כך, כל ההפלגות מתרכזות בחלון של כחמישה חודשים – ולכן יש צורך להזמין מראש.
- נובמבר: מקסימום קרח ושלג בתולי, 14–18 שעות אור, טמפרטורה של 5 מעלות מתחת לאפס עד 0, ובעלי החיים בשיא החיזור, הקינון והטלת הביצים של הפינגוונים.
- דצמבר: ההפשרה מתחילה, 18–20 שעות אור, טמפרטורה של 2 מתחת לאפס עד 3 מעלות, בקיעת אפרוחים והלווייתנים הראשונים.
- ינואר: קרח בינוני, עד 24 שעות אור, טמפרטורה של מעלה מתחת לאפס עד 5 מעלות, שיא הפעילות בקולוניות ושיא בכמות סרטני הקריל שהמהווים המזון העיקרי של הלווייתנים.
- פברואר: מינימום קרח, שעות האור מתחילות להתקצר, טמפרטורה של 5 מתחת לאפס עד 2 מעלות, הזמן הטוב ביותר ללווייתנים והאפרוחים יוצאים לים.
- מרץ: הקרח מתחיל לחזור, שעות האור מתקצרות במהירות והאוויר מתקרר, שיא תצפיות הלווייתנים, כלב ים פרוותי ושקיעות דרמטיות.
מה הטמפרטורה בזמן השייט ואיזה ציוד ביגוד צריך להביא?
בעונת השייט הטמפרטורה בחצי האי האנטארקטי נעה בדרך כלל בין 5 מעלות מתחת לאפס ל-5 מעלות מעל האפס – כמו יום חורף קר באירופה, לא בהכרח כמו הרפתקה קוטבית קיצונית. הקושי האמיתי הוא הרוח ומתזי המים בסירות הזודיאק, ולכן נדרשת חובה ללבוש שלוש שכבות עם מעיל אטום לרוח ולמים.
שיא החום שנמדד אי פעם ביבשת הוא 18.3 מעלות, ולעיתים בקיץ נרשמות בחצי האי טמפרטורות דו-ספרתיות. יחד עם זאת, רוחות עזות מורידות את הטמפרטורה המורגשת בעשרות אחוזים – בדיוק כמו שקר יותר בגבהים של האנדים למרות שהמדחום עשוי להראות על טמפרטורה גבוהה יותר.
איזה ביגוד להביא -שיטת שלוש השכבות
- שכבת בסיס – תרמי נושם ומנדף לחות (צמר מרינו או בגד סינתטי). לא כותנה, שנשארת רטובה וקרה.
- שכבת ביניים – פליז או מעיל פוך דק, שאפשר להוסיף ולהסיר לפי המאמץ.
- שכבה חיצונית – מעיל משלחת אטום לרוח ולמים ומכנסי גשם. שימו לב שרוב מפעילי המשלחות מספקים מעיל משלחת (פארקה) ממותג וברוב המקרים הוא נשאר אצל המטיילים גם לאחר השייט.
מה עוד חובה להביא
- מגפי גומי גבוהים ואטומים לנחיתות "רטובות" מהזודיאק – כמעט כל המפעילים משאילים אותם ללא תשלום ומחזירים בסוף ההפלגה, כך שאין צורך לקנות.
- כפפות חמות ואטומות למים, מומלץ בנוסף להביא כפפה דקה פנימית לתפעול מצלמה.
- כובע חם שמכסה אוזניים, ומגן צוואר.
- משקפי שמש עם הגנת UV גבוהה וקרם הגנה 30–50+ כולל שפתון עם מקדם – ההחזר של האור מהקרח והשלג שורף בהרבה מהמצופה.
- שק אטום למים (Dry Bag) למצלמה ולטלפון – תמיד יש רסס מי ים בזודיאק.
- משקפת. מצלמה עם סוללות נוספות – הקור מרוקן סוללות במהירות, או שפשוט גורם להן להפסיק לעבוד. אם זה קורה- לעיתים חימום על נשיפת אדים מהפה עשוי לעזור.
- תרופות נגד מחלת ים ותרופות אישיות במרשם – אין בית מרקחת בדרך.
- בגד ים למי שמתכוון ל"טבילה הקוטבית", ותיק יום קטן ליציאות לחוף.
איך מתמודדים עם מחלת ים בחציית מעבר דרייק (Drake Passage)?
מעבר דרייק הוא רצועת ים ברוחב כ-1,000 ק"מ בין קייפ הורן שבקצה יבשת דרום אמריקה, לחצי האי האנטארקטי. החצייה של המעבר נמשכת כ-48 שעות לכל כיוון. ברוב המקרים- החצייה רגועה יחסית ("Drake Lake") ובכ-25–30 אחוז מהפעמים יכולה להיות סוערת ("Drake Shake"), עם גלים של 3–8 מטרים ויותר.
הסיבה לגלים הגבוהים היא גיאוגרפית- זו הנקודה הצרה ביותר בעולם שבה זרם הים האנטארקטי – הזרם הימי החזק בכדור הארץ – נאלץ להידחס בין שתי יבשות בלי שום מסת יבשה שתעצור את הגלים והרוח. חציית הלוך-חזור לוקחת כאמור כ-4 ימים מתוך מסלול הפלגה קלאסי.
בשל המעבר הסוער – חלק מהמטיילים מעדיפים לטוס מעליו (טיסה מפונטה ארנס אל אי קינג ג'ורג')
מבנה הספינה עשוי לעזור
ספינות משלחת מודרניות מצוידות במייצבים תת-מימיים, ודגמים חדשים עם חרטום X-Bow (חרטום הפוך, דמוי חרתום של צוללת) מפחיתים תנועה משמעותית ומאפשרים לספינה לחתוך את הגלים במקום לעלות מעלה ומטה עם כל גל שמגיע.
מה באמת עובד נגד מחלת ים
- כדי להתמודד עם הים הסוער, רוב המטיילים משתמשים במדבקת סקופולמין או כדורים (במרשם רופא) שנלקחים לפני העלייה לספינה, אכילה קלה ומבט לאופק.
- צמידי לחיצה (Sea-Band) על נקודת P6 בפרק היד – דעות לגבי הצמיד מעורבות, אך תוספת נוחה וללא תרופות.
- ג'ינג'ר ומנטה – קפסולות, סוכריות או תה, עדיף להתחיל כ-24 שעות לפני החצייה. יעיל למקרים קלים.
- מיקום התא – תא במרכז הספינה (midship) ובסיפון נמוך מרגיש הרבה פחות תנועה. זה שיקול הזמנה, לא רק שיקול תקציב. לא תמיד אפשרי. שימו לב שבדרך כלל החדרים בתחתית האוניה הם אמנם הזולים יותר אך ללא נוף ועם חלונות צוהר קטנים.
- התנהגות – מבט לאופק, אוויר צח על הסיפון, אוכל קל ולא שמנוני, שתייה מרובה, והימנעות מאלכוהול וקפאין בזמן החצייה.
- ואם כלום לא עזר – בכל ספינת משלחת יש רופא שיכול לתת טיפול נגד הקאות בזריקה או בעירוי.
בחירה בין שייט רגיל לטיסה משולבת עם שייט (Fly-Cruise)
כאמור בשייט רגיל לאנטארקטיקה יוצאים באונייה מאושואיה (ארגנטינה) וחוצים את מעבר דרייק כ-48 שעות לכל כיוון.
ב-Fly-Cruise ("Fly the Drake") טסים כשעתיים מפונטה ארנס שבצ'ילה לאי קינג ג'ורג', ועולים שם לספינה שמחכה, מבלי חצייה של מעבר הדרייק ומבלי להתמודד אם מעבר הים הקשוח יחסית. היתרון הוא חיסכון של 3–4 ימים ומסלול קצר של 6–8 ימים; החסרונות הם מחיר גבוה יותר וסיכון לעיכובי מזג אוויר בטיסה.
יתרונות Fly-Cruise
- מתאים למי שנוטה למחלת ים חמורה או חושש ממנה מאוד.
- מעט ימי חופשה – 6–8 ימי טיול במקום 10–12.
- יותר עבור זמן איכות באנטארקטיקה עצמה ולא בים.
יתרונות שייט קלאסי מאושואיה
- החוויה השלמה: הרצאות הצוות המקצועי בים, אלבטרוסים שמרחפים לצד הספינה, תצפיות לווייתנים בדרך ותחושת "הגעה" הדרגתית ליבשת.
לעיתים המעבר אינו כה קשוח ואז מרוויחים גם עוד זמן באזור דרום כדור הארץ. - מחיר- אותו אורך טיול באנטארקטיקה עצמה עולה פחות. אלו שטסים משלמ ים גם על הטיסה וגם על החלק של היייט שיוצא ריק במעבר דרייק
- ישנם מסלולים שאינם קיימים כלל בפורמט של הטיסה – ג'ורג'יה הדרומית, פוקלנד, ים ודל.
מה חשוב לדעת לפני שבוחרים Fly-Cruise
- הטיסה נוחתת על מסלול באי קינג ג'ורג', כ-120 ק"מ מהיבשת עצמה, וכ-850 ק"מ מאושואיה. מזג האוויר שם מכתיב הכל – עיכוב של יום ואף יותר אפשרי.
- בעיכוב, חברת השייט בדרך כלל דואג ללינה ולארוחות, אך אין ערובה להחזר על ימי שייט שהתקצרו. חובה לקרוא את התנאים ולוודא כיסוי ביטוחי.
- קיים גם פורמט משולב ופופולרי מאוד: מפליגים לכיוון אחד וטסים בחזרה (Sail South, Fly North) – חוויית דרייק אחת בלבד, בפחות זמן ובפחות סיכון.
כמה זמן נמשך השייט בממוצע?
שייט קלאסי לחצי האי האנטארקטי מאושואיה נמשך 10–12 ימים בממוצע, מתוכם כ-4 ימי הפלגה במעבר דרייק וכ-5–6 ימי פעילות באנטארקטיקה. Fly-Cruise נמשך 6–8 ימים, חציית החוג האנטארקטי 10–13 ימים, מסלול פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית 18–23 ימים, ומסלולי ים רוס או הקפה חלקית של היבשת 26–33 ימים.
- חצי האי האנטארקטי הקלאסי (מאושואיה), 10–12 ימים: המסלול הנפוץ בעולם, כולל את איי שטלנד הדרומיים וחצי האי.
- Fly-Cruise (Fly the Drake) טיסה מעל מעבר דרייק , 6-8 ימים: טיסה מפונטה ארנס לאי קינג ג'ורג' במקום חציית דרייק.
- חציית החוג האנטארקטי (66°33' דרום) – 10–13 ימים: הפלגה נוספת דרומה לאזורים מרוחקים.
- פוקלנד + ג'ורג'יה הדרומית + חצי האי – 18–23 ימים: המסלול המלא לחובבי בעלי חיים, עם הפינגווין המלכותי (King) ואלבטרוסים.
- ים ודל והפינגווין הקיסרי בסנואו היל – כ-11–14 ימים: ספינות שוברות קרח, לרוב עם מסוקים, באוקטובר–נובמבר בלבד.
- ים רוס ומזרח אנטארקטיקה (מניו זילנד או אוסטרליה) – 26–34 ימים: אפשרי בינואר–פברואר בלבד.
- הקפה חלקית של היבשת – 32–33 ימים: מאושואיה עד ניו זילנד, מוצע לעיתים רחוקות.
כמה עולה שייט לאנטארקטיקה?
שייט קלאסי לחצי האי האנטארקטי (10–12 ימים) עולה בעונת 2026/2027 בין כ-5,600 דולר לאדם בתא בסיסי ועד 28,000 דולר לאדם בסוויטה, כאשר רוב ההזמנות נופלות בטווח 8,000–16,000 דולר לאדם. Fly-Cruise עולה כ-13,000–24,600 דולר לאדם, ומסלול פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית 13,350–42,445 דולר לאדם. הממוצע המקובל בתעשייה הוא כ-10,000 דולר לאדם.
סוג הפלגה |
טווח מחירים לאדם (דולר אמריקאי) |
|---|---|
חצי האי הקלאסי – תא בסיסי / חלון צוהר |
5,600–8,000 |
חצי האי הקלאסי – תא בינוני |
9,000–16,000 |
חצי האי הקלאסי – סוויטה / מרפסת |
20,000–28,000+ |
Fly-Cruise של 8 ימים |
13,000–24,600 |
פוקלנד + ג'ורג'יה הדרומית + חצי האי (18–23 ימים) |
13,350–42,445 |
הפלגות יוקרה |
18,000–75,000 |
מה מייקר ומה מוזיל את המחיר
- קטגוריית התא – תא פנימי או פורטהול (חלון צוהר עגול וקטן) לעומת סוויטה עם מרפסת יכול להיות פער של פי 2–4 באותה הפלגה בדיוק.
- גודל הספינה ורמת היוקרה – ספינות קטנות ויוקרתיות עם מסוק או אפילו צוללת גובות פרמיה גבוהה. לקוחות איש העולם בדרך כלל יקבלו שייט ברמה גבוהה (סירות מעולות ופופלרייות בגדלים של בין 150- ל-250 אורחים, לא ספינות יוקרה וגם לא ספינות ישנות וזולות)
- החודש בו יוצא השייט- חודשים דצמבר-ינואר (חגים ושיא בעלי החיים) הם היקרים ביותר; נובמבר ומרץ זולים משמעותית.
- אורך המסלול ומורכבותו- שייט הכולל את איי ג'ורג'יה הדרומית, או את ים ודל וים רוס, יקר בהרבה בגלל הימים הנוספים והלוגיסטיקה המרוחקת.
- תוספת לחדר יחיד- עלות למטייל בודד בתא זוגי משלם בדרך כלל תוספת של כ-50–70 אחוז מעל המחיר לאדם בחדר זוגי. בחלק מהספינות יש תאי יחיד מוגדרים, ובחלק מהמפעילים תא בהם משתתפים אם אנשים נוספים (solo share). אלה יהיו לפעמים במספר רמות חדר (מחדר טריפל עם צוהר ועד לחדר עם מרפסת. תמיד עם חלוקה בין חדר לנשים וחדר לגברים).
מה כלול במחיר ההפלגה?
מחיר ההפלגה כולל תמיד את הלינה על הספינה, כל הארוחות ורוב השתייה הקלה, את כל היציאות בסירות הזודיאק והנחיתות לחוף, תוכנית ההרצאות של צוות המשלחת, השאלת מגפי גומי, מעיל משלחת (בדרך כלל נשאר אצל המטיילים לאחר השייט), אגרות נמל והיטלי הסכם של אנטארקטיקה.
לא כלולים בטיול לאנטארקטיקה: טיסות לנקודת ההפלגה, לינה לפני ואחרי (למעט הלילה שלפני ההפלגה, ובחלק מהמקרים גם הלילה של העגינה חזרה), ביטוח נסיעות חובה עם כיסוי חילוץ רפואי, אלכוהול, פעילויות תוספת כמו קיאקים וקמפינג (לינה על היבשת), טיפים ועלות אינטרנט.
כלול בשייט לאנטארקטיקה:
- לינה על הספינה בקטגוריית התא שהוזמנה, כל הארוחות ורוב השתייה הלא-אלכוהולית.
- כל היציאות לחוף וכל שיוטי הזודיאק, בהדרכת צוות משלחת מקצועי.
- תוכנית הרצאות מלאה של חוקרי טבע, היסטוריונים ומומחי קרחונים. זהו בעצם החלק הארי של החוויה בימי ההפלגה.
- השאלת מגפי גומי גבוהים לנחיתות רטובות.
- מעיל משלחת (פארקה). אצל רוב המפעילים (לא כולם) נשאר אצלכם.
- אגרות נמל, אישורי נחיתה והיטלים סביבתיים.
- בחלק מהמפעילים במודל "הכל כלול": בירה/יין הבית עם ארוחת ערב, Wi-Fi בסיסי, מרפאה ורופא, ולעיתים אף קיאקים, קמפינג והליכה בנעלי שלג.
- ב-Fly-Cruise: טיסת הצ'רטר עצמה אל האי קינג ג'ורג' (מפונטה ארנאס שבצ'ילה), לינה לפני/אחרי בפונטה ארנס והעברות משדה התעופה.
לא כלול בשייט לאנטארקטיקה:
- טיסות בינלאומיות ופנימיות עד לאושואיה (ארגנטינה) או לפונטה ארנס (צ'ילה).
- בדרך כלל לילות במלון לפני ההפלגה ואחריה (למעט חבילות Fly-Cruise שכוללות זאת).
- ביטוח נסיעות עם כיסוי חילוץ רפואי – חובה לעשות בבית
- אלכוהול (ברוב הספינות, לא בכולן).
- פעילויות תוספת: שייט קיאקים (מורכב משום שמצריך לבוש מיוחד), קמפינג על הקרח, טיפוס והליכה עם נעלי שלג על היבשת, צלילה, והליכות או ירידות פרטיות מודרכות.
- טיפים לצוות ולאנשי המשלחת – מקובל כ-15–20 דולר לאדם ליום (בספינות "הכל כלול" זה כבר בתוך המחיר).
- אינטרנט לוויני (ברוב הספינות בתשלום או במגבלת נפח), כביסה, קניות ומזכרות.
האם אפשר לרדת מהספינה ולרדת לחוף באנטארקטיקה?
בהחלט כן. בספינות משלחת לאנטארקטיקה יורדים לחוף בסירות זודיאק, בדרך כלל פעמיים ביום- בבוקר ואחר הצהריים, בכפוף למזג האוויר ולמצב קרח. יחד עם זאת, חוקים בינלאומיים (כללי IAATO) קובעים שלא יותר מ-100 נוסעים יכולים להיות על החוף בו-זמנית באתר נחיתה אחד, ושספינות עם יותר מ-500 נוסעים אסורות לחלוטין בנחיתה – הן רק צופות מהסיפון. לכן באיש העולם מזמינים שייט לאנטארקטיקה בספינות בגודל ממוצע של בין 150 ל-250 איש בלבד
כללים בינלאומיים לאנטארקטיקה
- עד 100 נוסעים על החוף בו-זמנית באתר אחד (צוות ההדרכה אינו נכלל במספר).
- ספינות של יותר מ-500 נוסעים אינן מורשות להנחית נוסעים כלל – "שייט תצפית" בלבד.
- רק ספינה אחת באתר נחיתה בכל זמן נתון – מנהלי המשלחות מתאמים ביניהם לוחות זמנים.
- מרחק מינימלי של 5 מטרים מבעלי חיים בכל עת – ולחיה תמיד זכות קדימה.
- ניקיון: שטיפה וחיטוי מגפיים לפני ואחרי כל נחיתה, בדיקת תיקים, חצובות וסקוצ'ים למניעת העברת זרעים, אדמה ומיקרואורגניזמים בין אתרים.
- אין אכילה על החוף ואין להשאיר פסולת – כדי לא למשוך עופות טורפים
- נשמרת גם "שעת מנוחה" לחיות (בדרך כלל 22:00–04:00).
*משתתפי קיאקים אינם נספרים במגבלת ה-100 כי הם על המים, ולכן ספינות מסוימות מפעילות קיאקים ונחיתה במקביל.
בגלל כמות המבקרים בכל ירידה כמעט תמיד מומלץ לצאת לשייט באנטארקטיקה בספינות של עד 200 נוסעים
מה עושים על החוף ובמים בשייט לאנטארקטיקה
- ירידה לחוף ("נחיתה") בקולוניות פינגווינים, על קרחונים ובמפרצים – הליכה בשלג בין קיני הפינגוונים.
- שייט זודיאק בין קרחוני קרח כחולים ולעיתים גם בין לווייתנים.
- שיי קיאקים, הליכה בנעלי שלג, טיפוס קליל, קמפינג לילה על הקרח (בתשלום נוסף).
- למשוגעים בלבד- הטבילה הקוטבית (Polar Plunge) – קפיצה מהירה למים בטמפרטורה סביב האפס.
- אתרים היסטוריים ותחנות מחקר – ובראשם פורט לוקרוי, אתר הנחיתה הפופולרי ביבשת: בסיס בריטי מ-1944 שהפך למוזיאון חי ולסניף הדואר הדרומי בעולם, בהפעלת UK Antarctic Heritage Trust. פתוח בנובמבר–מרץ בלבד, מקבל כ-18,000 מבקרים ומעבד כ-70,000 פריטי דואר בעונה, עם מגבלה של כ-350 מבקרים ביום.
אילו בעלי חיים אפשר לראות ובאילו חודשים?
באנטארקטיקה רואים פינגווינים (ג'נטו, צ'ינסטראפ ואדלי בחצי האי, קינג ומקרוני בג'ורג'יה הדרומית, וקיסר רק במשלחות מיוחדות לים ודל), שישה מיני כלבי ים ופילי ים, ולווייתנים – גדנפתן, מינקי, אורקה ולעיתים לווייתן סנפירי. נובמבר הוא חודש הקינון והביצים, דצמבר בקיעת האפרוחים, ינואר שיא הפעילות, ופברואר–מרץ הזמן הטוב ביותר ללווייתנים.
לוח הזמנים הביולוגי של הפינגווינים:
נובמבר – חיזור, בניית קינים והטלת ביצים. דצמבר – בקיעת אפרוחים. ינואר – גידול אפרוחים וקבוצות "גן ילדים". פברואר–מרץ – האפרוחים מחליפים נוצות ויוצאים לים, הבוגרים בהחלפת נוצות.
לפינגווין הקיסרי יש חלון צר במיוחד להגעה וצפיה- משלחות שוברות קרח לסנואו היל, לרוב עם מסוק, באוקטובר–נובמבר, לקולוניה של כ-4,000 זוגות דוגרים.
פינגווינים – איפה ומתי
- ג'נטו (Gentoo), כ-300,000 זוגות: חצי האי, איי שטלנד, פורט לוקרוי, פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית.
- צ'ינסטראפ (Chinstrap), כ-7.5 מיליון זוגות: נפוץ מאוד בחצי האי ובאיי שטלנד הדרומיים.
- אדלי (Adélie), כ-2.5 מיליון זוגות: אתרים דרומיים יותר בחצי האי ובים ודל.
- פינגווין מלכותי (King), כ-2.23 מיליון זוגות: ג'ורג'יה הדרומית ופוקלנד, בקולוניות ענק.
- מקרוני (Macaroni), מיליוני פרטים: ג'ורג'יה הדרומית והאיים הסאב-אנטארקטיים.
- קיסרי (Emperor), כ-600,000 פרטים: רק במשלחות מיוחדות לים ודל ולסנואו היל.
כלבי ים ופילי ים
- כלב ים ודל – הנפוץ ביותר בחצי האי, מעל 3 מטרים; גורים כבר מנובמבר.
- כלב ים אוכל סרטנים (Crabeater) – אולי המין הנפוץ בעולם, מעדיף קרח צף, ולכן נראה בעיקר דרומה יותר או בים ודל.
- כלב ים נמרי (Leopard) – טורף העל, נראה לאורך כל העונה בציד ליד קולוניות פינגווינים.
- כלב ים פרוותי אנטרקטי – נמצע בשפע על החופים באיים ובאנטארקטיקה. הזכרים בולטים מאוד בתחילת העונה, והגורים השובבים מרשימים במיוחד בפברואר–מרץ.
- פיל ים דרומי – גורים על חופי ג'ורג'יה הדרומית בנובמבר. הבוגרים חוזרים ליבשה להחלפת פרווה בהמשך העונה.
- כלב ים רוס – הנדיר מכולם, באזורי קרח צף.
לווייתנים – חודשי השיא
- p]:pt-0 [&>p]:mb-2 [&>p]:my-0">
מינקי: דצמבר–פברואר, לאורך חצי האי, לעיתים סקרן ומתקרב לזודיאק.
- אורקה- לוויתן קטלן: דצמבר–פברואר, במצרי ז'רלש וברנספילד.
- (Fin whale)ינואר–מרץ, במים פתוחים :
- לווייתן כחול: ינואר–מרץ, נדיר ובלתי צפוי, במים פתוחים.
המסלולים בטיול לאנטארקטיקה
מסלולי שייט
יש שבעה סוגי מסלולים עיקריים: חצי האי האנטארקטי הקלאסי מאושואיה, חצי האי בתוספת חציית החוג האנטארקטי, משלחות ים ודל לפינגווין הקיסר, המסלול המלא פוקלנד וג'ורג'יה הדרומית, Fly-Cruise דרך אי קינג ג'ורג', ים רוס ומזרח אנטארקטיקה מניו זילנד, והקפה חלקית של היבשת. לכל אחד אורך, מחיר ואופי שונים לחלוטין.
1. חצי האי האנטארקטי הקלאסי (מאושואיה)
המסלול הנפוץ בעולם, 10–12 ימים: חציית דרייק, איי שטלנד הדרומיים, ומפרצי חצי האי עם שתי נחיתות ביום. זה המסלול הנכון לרוב המטיילים בפעם הראשונה – מקסימום חוויה ביחס למחיר ולזמן.
2. חצי האי + חציית החוג האנטארקטי (66°33' דרום)
10–13 ימים, מפליגים דרומה מעבר לקו החוג האנטארקטי. יותר קרח, פחות ספינות, נופים מרוחקים ותעודה לסיום. תלוי מאוד בתנאי קרח – ולכן מומלץ בעיקר בינואר–מרץ.
3. ים ודל / פינגווין הקיסר בסנואו היל
המסלול הנדיר והיוקרתי: ספינה שוברת קרח עם מסוקים, אוקטובר–נובמבר, לקולוניית פינגווין קיסר. מספר המשלחות בעולם בעונה מוגבל מאוד, וההזמנה נדרשת שנה-שנתיים מראש.
4. פוקלנד + ג'ורג'יה הדרומית + חצי האי – "אנטארקטיקה במלואה"
18–23 ימים, המסלול השלם לחובבי חיות וצילום: קולוניות פינגווין קינג של עשרות אלפי פרטים, קולוניות אלבטרוסים, פילי ים, ואתרי ההיסטוריה של שקלטון בג'ורג'יה הדרומית. יקר, ארוך, ומשנה תפיסה.
5. Fly-Cruise דרך אי קינג ג'ורג'
6–8 ימים, טיסה של כשעתיים מפונטה ארנס במקום חציית דרייק. הפתרון למי שרגיש למחלת ים או קצר בזמן. קיימות גם גרסאות משולבות של הפלגה לכיוון אחד וטיסה בכיוון השני.
6. ים רוס ומזרח אנטארקטיקה (מניו זילנד או אוסטרליה)
26–34 ימים בינואר–פברואר בלבד. המסלול של חובבי ההיסטוריה הקוטבית: בקתות סקוט ושקלטון, מדף הקרח של רוס, ואיים סוב-אנטארקטיים בדרך (מקוורי, אוקלנד, קמפבל). דורש גם ביטוח בכיסוי גבוה במיוחד בשל המרחק.
7. הקפה חלקית של היבשת
32–33 ימים מאושואיה עד ניו זילנד, דרך החוג האנטארקטי וימי בלינגסהאוזן, אמונדסן ורוס. מוצע לעיתים רחוקות בלבד, ומיועד למטיילים מנוסים במיוחד.




























