שמורת הסרנגטי
שמורת הסרנגטי (Serengeti National Park) אשר גודלה כ- 14,000 קמ"ר, כשני שליש משטח ישראל, יושבת באזור הסרנגטי אשר נפרס גם מחוץ לשמורה, ושטחו כפול ממנה. מכל השמורות בעולם, זו ללא ספק השמורה, בה' הידיעה, לצפייה בבעלי חיים.
שמה של הסרנגטי נובע מעיוות המילה "סירינגט" בסוואהילית, השפה המקומית, אשר משמעותה "המקום בו האדמה נמשכת לנצח”. היא ידועה בזכות הנדידה הגדולה של עדרי גנו, זברה, ועוד אוכלי עשב, אשר מגיעה ל-2 מיליון פרטים, ובזכות כמויות הטורפים הניזונים מצייד של העדרים.
הסרנגטי היא גם מקום נהדר לצפות בו בעופות וציפורים (עד 500 מינים שונים), להתקרב לפילים, ג'ירפות ובעלי חיים נוספים אשר אינם חלק מהנדידה הגדולה, ולצפות במרחבי האינסוף של הסוואנה.
מומלץ לשהות לפחות שני לילות בסרנגטי, ואפילו שלושה- במיוחד בחודשים אוגוסט עד אוקטובר כאשר העדרים נמצאים בצפון הסרנגטי ובגבול עם קניה, והנסיעות ארוכות יותר. כך גם תוכלו אולי לצפות בהם חוצים את נהר המארה.
מפה של נדידת העדרים בסרנגטי
אילו בעלי חיים ניתן לראות בסרנגטי
יחד עם מאות אלפי גנו וזברות, בשמורת הסרנגטי ניתן גם לראות מגוון מדהים וכמויות אדירות של בעלי חיים אחרים, אם למנות את חלקם:
אוכלי עשב : פילים אפריקאים, ג'ירפות, היפופוטמים, תאואים אפריקנים, אנטילופות ממגוון רחב של מינים, חזירי יבלות, צבאים רבים (תומסון, גראנט ועוד) אימפלות, קודואים ומינים מאותה המשפחה, דורבנים ואפילו מספר מועט של קרנפים המצויים בסכנת הכחדה.
עוד ניתן לראות בשמורת הסרנגטי טורפים רבים: אריות כמובן, החיים בלהקות, נמרים הבוחרים לחיות בבדידות לרוב. משפחות קטנות של צ'יטה (ברדלס) 'צבועים מנוקדים, זאבים טלואים נדירים, תנים, חתולי קרקל, נמיות, ועוד כל כך הרבה.
ניתן לצפות בסרנגטי בקופים, במיוחד בבונים, ובהרבה מאוד עופות: נשרים אוכלי נבלות, להקות יענים, חסידות, עגורים, ופלמינגו, עיטים, שלדגים, זרזירים, ועוד ועוד.
וכמובן זוחלים. בסרנגטי חיים קרוקודילים (תנין היאור), נחשים דוגמת ממבה, קוברה ופיתון, לטאות כוח, ועוד זוחלים קטנים.
בכל ספארי בסרנגטי תחזו בכמויות של בעלי חיים כמו שמעולם לא ראיתם. זכרו כי אינכם בגן חיות בו החיות מחכות לכם, אלא אתם בביתם של בעלי החייים, במרחבים העצומים, ואתם מסתובבים ביניהם. אמנם לא ניתן לדעת כמה ומתי תצפו בבעלי החיים, אך הטיולים בסרנגטי מותאמים כך שתהיה לכם הזדמנות לצפות כמעט תמיד באריות, פילים, זברות, ג'ירפות ועוד.
הנדידה הגדולה בסרנגטי
זוהי אולי הנדידה היבשתית הגדולה ביותר של בעלי חיים בכדור הארץ. מסלולה של הנדידה הינו מעגלי ואורכה כ-800 ק"מ. עדרי גנו של מעל למיליון פרטים, 200 אלף זברות, ועוד אנטילופות וצבאים במאות אלפים, יוצאים בסביבות חודש מאי מדרום הסרנגטי לאחר עונת ההמלטות למסלול מעגלי בכיוון השעון המוביל אותם לחציית נהר המארה אל שמורת המסאי מארה שבקניה, וחזרה דרומה לקראת דצמבר. לא כולם שבים מן המסע. כ250 אלף גנו בשנה אינם חוזרים. חלקם נפגע מפציעה או מחלה בדרך, אחרים נטרפים במעברי הנהרות או תוך כדי המסע. ולדות צעירים רבים נטרפים או שאינם מצליחים לסיים את המסע (עד 40% מוולדות הגנו לא יסיימו את מעגל הנדידה הראשון שלהם).
היכן כדאי לצפות בנדידה לאורך השנה
עונת ההמלטות, ינואר עד מרץ (דרום הסרנגטי)
לקראת תחילת דצמבר מגיעים העדרים לחלקה הדרום מזרחי של שמורת הסרנגטי, סמוך לאזור מכתש נגורונגורו. באזור זה גדל עשב העשיר סידן, החיוני לנקבות הגנו לעונת ההמלטות. העשב הגבוה, והצמחיה הירוקה מאפשרים לא רק מזון אלא גם מסתור של הילודים הצעירים. בעונת ההמלטות נולדים מעל 5000 ילודים צעירים מדי יום. רובם הגדול של הוולדות הם גנו. בסך הכל מגיע מספר ההמלטות לכ-200 אלף בעונה זו, ועדרי הגנו הגדולים כמעט מכפילים את גודלם.
מראה ההמלטה הוא מרהיב. הגנו הרך שהרגע נולד, מוציא את עצמו מהשיליה, בעוד אימו מנקה אותו. החיים בסוואנה מכריכים את הטבע לפעול במהירות והגנו הצעיר צריך לנוע בחופשיות לאחר כחצי שעה מרגע לידתו. תוך דקות אחדות מרגע הלידה הוא כבר מתחיל בניסיון לעמוד על רגליו. גנו צעיר שאינו מסוגל לנוע לאחר לידתו, יושאר מאחור ויהיה טרף קל.
עונת ההמלטות מעניינת במיוחד משום שהיא מושכת לאזור טורפים רבים והיא מלאת התרחשות- האריות, הברדלסים, הנמרים, הצבועים וכל יתר הטורפים, מחכים לשעת כושר, לצוד ולדות צעירים אשר עדיין אינם בשיא כושרם וכוחם.
זהו זמן נהדר לבקר בסרנגטי, במיוחד בחלקה הדרומי. ולכן גם המחירים של טיול ספארי עולים.
עונת הרביה אפריל- מאי (דרום ודרום מערב הסרנגטי)
אפריל מאי הם החודשים הנחשבים לעונה השקטה של התיירים. עונת ההמלטות העקרית הסתיימה (יכולה להימשך עבור חלק מהמינים גם עד אפריל) והעדרים עדיין באזור הדרומי של הסרנגטי אך הם זזים לכיוון מערב בחפשם אחר שטחים חדשים של עשב. רובן של ההמלטות הסתיימו, הדשא עדיין גבוה והטורפים מתקשים יותר בטרף. זהו זמן הרביה- הזכרים של הגנו אשר אינם נשארים בהכרח עם אותה נקבה, מתחילים את עונת היחום, ורבים על שטח ונקבות. זה הזמן הנכון מבחינתם לרבייה- שכן ההריון לוקח כשמונה חודשים (בדיוק כדי להספיק לחזור חזרה ממסע הנדידה), וכמות העשב רבה, מה שמאפשר להם להיות בשיא אונם.
תחילת הנדידה צפונה, יוני-יולי, אזור נהר הגרומטי והמסדרון המערבי
העדרים נעים באיטיות מערבה עד מאי בחפשם אחר מזון, ולאחר שרוב העשב נאכל או התייבש, כתוצאה מהירידה בכמות המשקעים הם מתחילים את מסעם צפונה.
ראשונות הן הזברות, המובילות את המסע. המסלול הוא שילוב של היכולת של הזברות לזכור את הדרך והחיפוש המתמיד אחר עשב למאכל. הגנו מצטרפים לזברות ואיתם גם אוכלי העשב האחרים. העדרים עולים דרך אזור נהר הגרומטי, והמסדרון המערבי, הסמוך יותר לאגם ויקטוריה.
שהיית העדרים בצפון הסרנגטי מאסי מארה, אוגוסט -אוקטובר
ועד יולי אוגוסט ממשיכים צפון מזרחה אל תוך אזור המסאי מארה שבקניה. בדרכם הם עוברים את נהר המארה במספר נקודות. מעבר זה הינו מרשים מאוד, למרות שחצייתם את הנהר חזרה דרומה היא המשמעותית והיפה ביותר לצפייה, בשל מיעוט הנקודות והמעברים הצפופים בדרך דרומה.
כל מעבר של נהר, אם זה הגרומטי במרכז-מערב, או המארה בצפון (לשני הכיוונים), מושך אליו טורפים רבים, ובמיוחד מספר רב של קרוקודלים השורצים בנהר. גם אריות רבים מחכים לשעת כושר, ושמחים על כמות בעלי החיים העוברים בצפיפות כה גדולה. ניתן גם לראות בסמוך לנהרות גם טורפים אחרים כמו צבועים ועוד, ואפילו היפופוטמים בתוך מיי הנהר.
עם חציית המארה לכיוון צפון, העדרים הגיעו אל מחוז חפצם. כאן הם יכולים ליהנות משדות מרעה ועשב אינסופיים. הם צוברים אנרגיה ואוכל להמשך, ושוהים בנקודה הצפונית כחודשיים, עד שמגיע הזמן לשוב דרומה לקראת ההמלטות.
חציית נהר המארה לכיוון דרום, אוקטובר
לאחר שבחודשים היבשים אוגוסט- אוקטובר שהו העדרים בצפון הסרנגטי ובמסאי מארה (השייך לקניה), הם מתחילים לשוב ולרדת דרומה. בדרכם הם חוצים כאמור שוב את נהר המארה, ולכן אוקטובר הוא זמן מעולה לצפות בהם בצפון הסרנגטי.
לא ניתן לצפות במדוייק את התאריך של חציית הנהר. לקראת סוף ספטמבר תחילת אוקטובר מתחילה התנועה אל נהר המארה. אם החלתטם לקבוע טיול ספארי לאוקטובר, שווה להוסיף עוד יום בסרנגטי משום שהנסיעה לצפון היא ארוכה. חלק ממקומות הלינה בצפון הסרנגטי הם מחנות אוהלים זמניים אח מפנקים, ממש בסמוך לנהר.
עדרים גדולים מגיעים אל נקודה בה ניתן לחצות את הנהר. הפרטים והעדרים הראשונים מתקרבים בחשש, מודעים לסכנה ולתניני היאור המחכים להם במים. ככל שהדקות עוברות, מגיעים עוד ועוד פרטים, והלחץ של העדרים על הגדה דוחף את הראשונים למים. מרגע שהראשונים קפצו למים מתחיל "אפקט העדר", תגובת השרשרת בה הגנו והזברה קופצים אחד אחר השני למים ושוחים במהרה לגדה השניה. החצייה, "קרוסינג" היא מאבק לחיים ולמוות, לא רק של עדרי הגנו והזברה, אלא גם של מאות התנינים הניזונים מטרף העדרים, וחיכו שנה שלמה לאירוע זה.
הגעה למרכז הסרנגטי ואזור הסרונרה, נובמבר-דצמבר
בחודשים נובמבר ודצמבר העדרים מגיעים מצפון הסרנגטי, אל אזור הסרונרה שבמרכז הסרנגטי בדרך דרומה. אזור זסמוך יחסית לאזור נגוררנגורו. זהו זמן טוב להתמקד בספארי במרכז הסרנגטי, מרחק נסיעה קצר יחסית מיתר השמורות שבמסלול הטיול. בזמן זה ועד אמצע דצמבר, המחירים יחסית זולים יותר משיא העונה. העדרים ממשיכים דרומה ומגיעים בדצמבר אל דרום הסרנגטי להשלמת המסע ולעונת ההמלטות.
אולי יעניין אתכם גם
מעוניינים בטיול בהתאמה אישית?
השאירו לנו הודעה
או התקשרו 02-5791791
תו אמון הציבור
