הפסל של ישו הגואל- הר קורקובדו ("הגיבן") Cristo Redentor, Corcovado
פסלו הענק של ישו (38 מטרים גובה) עשוי בטון מזויין, יושב על הר גרניט מצוקי בגובה 710 מטרים מעל פני הים, ומשקיף על העיר ועל מפרץ גואנברה.
את הפסל ניתן לראות מנקודות ושכונות רבות בעיר, והוא בעצם מהווה את הסמל של ריו ונקודת האטרקציה העיקרית בה. ניתן לעלות אליו ברכבת שאורכה כ3.8 ק"מ מבסיס ההר או ברכב עד לאזור הפסל.
הרעיון לפסלו של ישו עלה כבר במאה ה-19 אך הפסל נחנך רק ב1931 בשל הויכוח על הפרדה בין דת למדינה. הפסל מעוצב כך שישו פורש את ידיו לרוחב כהבעת קבלה ותמיכה, וכצורת הצליבה של ישו, ומשקיף מטה אל העם.
ב-2007 נבחר פסלו של ישו לאחד משבעת פלאי עולם החדשים.
הר הסוכר Pão de Açucar
הר הסוכר המתנשא לגובה של 396 מטרים, הוא בעצם צוק גרניט, הר בודד ותלול, ה"קופץ" מתוך הים, ויחד עם הר הקורקובדו, הוא אחד משתי הפסגות המפורסמות ביותר בריו.
הגישה אל ההר היא משכונת אורקה, ברכבל באורך של 1,400 מטרים עם עצירת ביננים בהר Morro da Urca.
הר הסוכר קיבל את שמו משום שהוא מזכיר סוכר מזוקק שהיה מופק בבתי חרושת בברזיל בתקופה הקולוניאלית.
ניתן לטייל באזור ההר באחד מלמעלה ממאתיים מסלולי טיפוס מצוקי ועליה רגלית תלולה.
התצפית מראש הר הסוכר מאפשרת לצפות מפרץ גואנברה והעיר ניטרוי, ומצד שני, לצפות בריו דה ז'ניירו, במטוסים הממריאים ונוחתים משדה התעופה המקומי, בשכונת בוטאפוגו והמפרץ שלה, בפסל ישו שעל הר הקורקובדו וההרים שמסביב, ובחוף קופאקבאנה.
אצטדיון המראקאנה Maracanã ,Estádio Jornalista Mário Filho
אצטדיון מריו פיליו הקרוי על שם שכונת המראקאנה בו הוא ממקום, הוא האצטדיון הכדורגל הגדול בברזיל, ואולי המפורסם ביותר בעולם.
כיום יכול להכיל המראקאנה 78,838 צופים בישיבה, אך הוא קיבל את פרסומו בזכות כמות הצופים הגדולה ביותר אי פעם שהתארחו במשחק כדורגל.
האצטדייון הענק והעגול נבנה בשנת 1950 לכבוד אירוח גביע העולם בכדורגל שנערך בברזיל באותה שנה. במשחק הגמר בין אורוגוואי לברזיל נרשמו 199,854 צופים, מספר הצופים הגדול ביותר אי פעם למשחק כדורגל. רובם היו צופים בעמידה.
מאז 1950 עבר האיצטדיון שיפוצים רבים, ובהתאם להוראות התאחדות הכדורגל העולמית, החולפו מקומות העמידה במושבים, והוקטן מספר הצופים משמעותית.
ועדיין, המראקאנה הוא סמל לאומי, האצטדיון המרכזי בו משחקת נבחרת ברזיל, והאצטדיון הגדול ביותר בדרום אמריקה. הוא משמש גם כביתן של שתיים מתוך ארבע מועדוני הכדורגל הפועלים בריו דה ז'ניירו- פלמנגו ופלומיננזה.
יער טיז'וקה Floresta da Tijuca
יער טיז'וקה (נהגה צ'יז'וקה בפורטגזית), הינו אחד מהיערות העירוניים הגדולים בעולם.
במקור היה השטח מוקדש לגידול קני סוכר, אך הוא הומר ליער מלאכותי בסוף המאה ה-19. שטחו של יער טיז'וקה הוא כ-32 קמ"ר, וניתן ליהנות בו מהליכה בשבילים מוצלים, לצפות בנופים נפלאים של ריו מנקודות תצפית רבות, ולהכיר את הצומח המיוחד ליער הגשם האטלנטי.
ביער מפלים ופלגי מיים, ואפילו פאבלת באריו שוכנת בתוכו. ניתן לצפות בבעלי החיים הרבים השוכנים ביער, המפורסמים שבהם הם החוטמנים, וקופיפי המרמוסט המיוחדים, אך ניתן למצוא בו גם עטלפים מזנים רבים, ארנבות, סנאים, ארמדילו, דובי נמלים ועוד.
חופי ריו דה ז'ניירו Praias do Rio de Janeiro
חופיה של ריו דה ז'ניירו הם מהמפורסמים בעולם, בזכות התרבות המקומית של משחקי כדור, טיפוח הגוף, שיזוף, מפגש חברתי ולבוש בבגדי ים מינימליים.
בריו כ-40 ק"מ של חופים מוכרזים השוכנים ברובם סמוך לשכונות הקרויות באותו שם.
קופאקבאנה-
המפורסם בחופי ריו וברזיל, ואולי בעולם כולו, הוא חוף קופאקבאנה Copacabana. שמו של החוף ניתן לו כעיוות של שם אינדיאני שניתן לעיר בבוליביה היושבת על אגם טיטיקאקה ופירושה "נוף האגם". קופאקבאנה קיבל את פירסומו בזכות סרטים ושירים משנות ה-30 וה-50 של המאה העשרים.
אורכו של החוף מעל 3.5 ק"מ והוא מתעקל בין שכונת בוטאפגו (ושכונת לֶמֶה שאפשר לומר שהיא חלק מהחוף) לבין שכונת איפנמה. הסמל של קופאקבאנה הן אבני המדרכה לאורכו של החוף, המעוצבות בסגנון של גלים לבנים ושחורים.
החוף פרוס לאורכה של השדרה אבנידה אטלנטיקה ומחולק ל-5 פוסטוס, כל פוסטו הוא בעצם "עמדה", או סככת מציל, והחוף מתחיל מפוסטו 2 ועד פוסטו 6.
בראש השנה הלועזית החדשה הופך החוף למסיבת ענק, ונוהג לארח בקרנבל מופעים של מעל מיליון איש, דוגמת הרולינג סטונס, רוד סטיוארט ועוד.
בשכונת קופאקבאנה ניתן להסתובב גם בערב (עדיף שלא לרדת לחוף לבד לאחר החשיכה), ולאורכה כ-60 מלונות, מסעדות וברים רבים וכמה מועדוני לילה. שכונת קופאקבאנה הצמודה לחוף היא הצפופה ביות בריו (כמעט 200 אלף איש) והמבוגרת ביותר בעיר.
איפנמה-
משמעות השם איפנמה בשפה האינדיאנית הוא "מים רעים" משום שהגלים בו נשברים קרוב מאוד לחוף, ולכן אינם טובים לדייג. ואכן, בגלל הזרמים המגיעים ישירות מהאוקיאנוס האטלנטי, הגלים של איפנמה גורמים לסחף רב, ולעיתים קשה לעמוד על החול מבלי להסחף אל תוך הים.
שכונת איפנמה ובקצה המערבי שלה שכונת לבלון, נחשבת לאחת השכונות הטובות ביותר בריו. היא בטוחה ועשירה יותר מקופאקאבנה, וגם בה מלונות, מסעדות וברים רבים. המדרכה בה מעוצבת בסגנון שונה של ריבועים, והיא באורך של כ-2 ק"מ (3 ק"מ יחד עם חוף לבלון). סימן הזיהוי של איפנמה הם שני הרים שבמערבו המכונים "שני אחים", Dois Irmãos, וניתן לראותם לכל אורך החוף.
איפמנה היא חוף בטוח יחסית והאוכלוסיה של השכונה מונה גם יהודים רבים. בשכונה אף בית כנסת גדול.
בתקופת הקרנבל נערכת לאורך השדרה הצמודה לחוף תהלוכה של עשרות אלפי אנשים.
חופים נוספים בריו-
בריו דה ז'ניירו כאמור חופים רבים נוספים. בינהם חוף בואטפוגו המשקיף על הר הסוכר הוא חוף נחמד ומרכזי. חוף פראיה ורמליה ("החוף האדום") הצמוד לשכונת אורקה בה הרכבל להר הסוכר, הוא חוף קטן ונהדר הקרוב לוילות של השכונה. חוף באהה דה ט'יזוקה הוא חוף נפלא, מרוחק יותר, ארוך ולבן ושאינו צמוד כל כך למבני השכונה הסמוכה לו.
פאבלות Favelas
המונח פאבלה מתייחס לשכונות העוני של ברזיל כולה- לא רק לריו דה ז'ניירו. משמעותה של המילה- סוג של שיח קוצני- והיא ניתנה לשכונות הפחים שבהם שוכנו בעבר עבדים, כתיאור של הבתים העלובים.
ללא מערכת חשמל, ביוב ומים, בנייה של בתים אחד על השני, הפאבלות נמצאות בתוך מרכזי העיר אך גם מחוצה לה, והרבה פעמים רק כביש יחיד מפריד בינן לבין שכונות יוקרה סמוכות.
תושבי הפאבלות סובלים במשך שנים מהזנחה בתחום החינוך, השיטור (המשטרה כמעט ואינה נכנסת לתוכן), והתשתיות. בגלל המחסור ברגולציה ופיתוח, הפשע השתלט בהן במהרה. בחלק מהפאבלות בברזיל ובריו עצמה, המשטר האמיתי הוא של סוחרי הסמים אשר משליטים פחד ובכך שומרים על סדר מסויים.
בשנים האחרונות נוצרו בתוך פאבלות קהילות נפלאות של אזרחים שומרי חוק שהחליטו להרחיק את סוחרי הסמים, ולהקים מוסדות תמיכה לתושבים, במקומות בהם הממשל אינו פעיל.
בריו דה ז'ניירו, הפאבלות צופות לעיתים על הנופים היפים ביותר של החופים, יושבות לרגלי מדרונות ההרים, כשרק כביש אחד עולה לאורכן של כל אחת, והגישה בד"כ היא ב"מוטו-טקסי" העולה לתוך השכונה התלולה.
הפאבלה הפופולרית ביותר לסיורים, וגם הגדולה ביותר בדרום אמריקה היא פאבלה הוסיניה Rocinha, היושבת על מדרון בין שתי פסגות במזרח ריו.
פאבלה מפורסמת נוספת היא "עיר האלוהים" Cidade de Deus, אשר על שמה מכונה הסרט הפופולרי זוכה האוסקר, המתאר את מלחמות כנופיות הפשע והחיים בפאבלה מתוך נקודת מבטו של בחור צעיר תושב הפאבלה, ההופך לצלם ומתעד את המתרחש בתוכה.
חיי הלילה בריו Noite no Rio
עם רדת החשכה, ריו דה ז'ניירו מקבלת קצב אחר. עם שעות הערב, בכל פינה תמצאו ברים, מסעדות ובתי קפה המוכרים פאסטלים (מאפים), ומגישים בירה מהחבית (שופ). בברים יושבים התושבים מקומיים עד שעות מאוחרות.
בשכונות כמו איפנמה וקופקבאנה ברים רבים המנגנים מוזיקה חיה. כמעט בכל בר ישנה להקה או מוזיקה שמתנגת בקול רם, ומזמינה את האורחים לרקוד. בכל מקום בברזיל בו מושמעת מוזיקה – תראו גם זוגות רוקדים. מילדים שרק למדו ללכת ועד מבוגרים, הרבה אחרי גיל הפנסיה. סמבה, פאגודה, פוהו, בוסה נובה או מוזיקה ברזילאית אחרת- אם יש הזדמנות לשיר ולרקוד, הברזילאים רוקדים. בשכונות החוף גם מועדנים גדולים, וברים מפורסמים בהם נכתבו שירים מפורסמים דוגמת "הנערה מאיפנמה" על ידי משוררים וזמרים שביצעו את שירם לראשונה באחד מהברים המקומיים.
אזור בילוי פופולארי במיוחד הוא לאפה Lapa, אשר בו נמצא גשר הקשתות היפה המואר בלילה, גשר עליו נוסעת רכבת הטראם אל שכונת סטנטה טרסה. בערבים, תמצאו תמיד בלאפה עשרות "ברים" מאולתרים, עגלות ודוכנים המוכרים קייפירינייה ומשקאות אלכוהולים.
מפה של מועדוני הסמבה המובילים בלאפה
בלאפה נמצאים חלק ממועדוני הריקוד הטובים בברזיל. מועדוני הסמבה (לא להקות הסמבה של הקרנבל), וריקוד הפוהו (סמבה בהשפעת מוזיקה אפריקאית), מושכים צעירים ומבוגרים רבים. המקומיים באים כזוגות, או כיחידים, ומוצאים במועדון בן או בת זוג לריקוד החושני, תוך שהם נהנים ממופע חי של להקה מקומית.
אם ברצונכם להשתתף- מומלץ לקחת שיעור או שניים בזמן שאתם בריו, כדי שתוכלו לעקוב ולזוז אחר הצעדים והתנועות יחד עם בן/בת הזוג.
בריו גם מופעי החזרות של להקות הסמבה המתכוננות לקרנבל. המופעים כוללים אפשרות ללבוש תחפושת, להצטרף למסיבה ולרקוד עם הלהקה. כמה חודשים לפני הקרנבל מתחילים טיולים מאורגנים בערבים הכוללים גם הסעה אל בית הספר לריקוד וחזרה למלון, שתיה וארוחת ערב.
אזהרה- לא כל מקום בריו הינו בטוח בלילה. התניידו במונית או במטרו, במקום בהליכה ברגל או נסיעה באוטובוס. היזהרו שלא להיקלע לקטטות- בברזיל היכן שיש אלכוהול, מהר מאוד יכולה לפרוץ גם קטטה.
הקרנבל בריו Carnaval do Rio
הקרנבל בריו דה ז'ניירו הוא המפורסם ביותר בברזיל, ובעולם כולו.
בסביבות סוף פברואר (התאריך משתנה משנה לשנה- 50 ימים אחרי חג הפסחא), מתקיים בכל רחבי ברזיל הקרנבל, החג והמסיבה הגדולה בעולם. במשך כ-4 ימים (בחלקים מסויימים גם 6 ימים), הברזילאים יוצאים לחופש ומצטרפים כל ערב למסיבות רחוב ענקיות, מצעדים צבעוניים, וריקודים עד אור הבוקר.
המופע המפורסם מכולם הוא של בתי הספר לסמבה, המתחרים בינהם כל שנה על המופע הצבעוני, המרשים והמתואם ביותר, בתהלוכה הנערכת באיצטדיון הסמבודרומו המיוחד אשר בריו. אורכו של האצטדיון כ-700 מטרים והוא יכול להכיל עד 88,500 צופים. במשך 3 ימי קרנבל עוברות בסמבודרומו הלהקות הופיעות לצלילי שיר שכתבו במיוחד לאירוע, ובתלבושות ותפאורה גרנדיוזית לפי נושא אחר בכל שנה. לאחר ימי התחרות, נערך מצעד המנצחות, בו מופיעים בתי הספר שזכו בתחרות – מופע זה נחשב למפורסם מכולם.
ברחבי ריו מסיבות רחוב וצעדות רבות במשך הקרנבל. הרחובות הסמוכים לחוף איפנמה נסגרים לצורך מסיבות של התושבים המקומיים, וחוף קובקאבנה הופך לעיתים לאתר המופעים אולי הגדול בעולם, בו הגיעו כמיליון וחצי צופים לראות את "אבנים המתגלגלות" בקרנבל של 2006.
שימו לב שבזמן הקרנבל, המלונות מחייבים הזמנה של מינימום 4 לילות. הכבישים עמוסים מאוד, ונסיעה לחופים של פאראטי או בוזיוס עלולה להפוך לארוכה פי שתיים בגלל פקקי התנועה.
למידע נוסף ומסלולי טיול לברזיל
אולי יעניין אתכם גם
מעוניינים בטיול בהתאמה אישית?
השאירו לנו הודעה
או התקשרו 02-5791791
תו אמון הציבור
