סייגון הסואנת, מודרנית מעט יותר מהאנוי. עיקר האתרים התיירותים בה קשורים למלחמת ויאטנם ולהשפעה הצרפתית והסינית.
תוכלו לבקר בארמון האיחוד ובמוזיאון המלחמה בו תמונות וכלי מלחמה שהוחרמו ונאספו לאחר עזיבת האמריקאים בסוף מלחמת ויאטנם.
רוב הביקורים מכסים גם כניסה לכנסיית נוטרדאם שבמרכז העיר, עדות לנוכחות הצרפתית בעברה של ויאטנם.
עצם היותה של סייגון בדרום המדינה, ורחוקה מאוד מהבירה המסורתית והקומוניסטית יותר האנוי, השפיעה גם על האוירה באזור. התרבות שהושפעה גם מהנוכחות האמריקאית בעבר וגם מהחום והלחות, היא פתוחה וקלילה יותר. נהוג לשבת במסעדות ויאטנמיות בחצר או בחדר פתוח כשמאווררים המחוברים לצינורית המרססת טיפות מים זעירות מקררים את הסועדים. תוכלו למצוא כאן הרבה יותר מיצים טבעיים, ויחד עם זאת לא תוכלו לפספס את המאכל הלאומי- פה Phe/Phu, מרק האיטריות הווייטנאמי. המרק מוגש חם בקערה אישית עם נתחי בשר או עוף, ונהוג להוסיף לו ליים, צ'ילי, שמן דגים או חומץ, לפי בחירתכם.
אם יש לכם יותר מיום בסייגון- בקרו ברובע הסיני והתענגו על המטעמים של המטבח המקומי, הכולל גם פירות רבים, ומשקאות קרים בהם משתמשים לרוב בתה שחור, פניני טאפיוקה וג'לי, וחלב קוקוס.
מסייגון ניתן לצאת לטיול של יום או יומיים דרומה לדלתת המקונג.
מחילות קוצ'י
כדאי לצאת לטיול למחילות קוצ'י- מחילות צבא ויאטנם ששימשו את המקומיים בעת המלחמה כדי להתחבא מן האויב. תוכלו להיכנס למתחמים הקטנים שמתחת לאדמה (מעט קלסטרופובי אבל מעניין מאוד), לחזות כיצד בישלו, אכלו וגרו במשך חודשים מתחת לאדמה, וכיצד הסוו את מיקומם ואת המלכודות הקטלניות שנועדו לפגוע בפולשים.
אולי יעניין אתכם גם