פאנחצ'ל Panajachel
'פאנה' כפי שילידים מכנים אותה, היא עיירת האגם העמוסה ביותר באגם, העיירה המרכזית לחופו שרוב המטיילים מגיעים אליה בתחילה כדי לצאת לחקור את האזור וחלקם הגדול נשאר או חוזר לישון בעיירה. מהעיירה יוצאות יותר סירות ובתכיפות רבה יותר ליתר היישובים, מבכל עיירה אחרת.
הרחוב הראשי בפאנה הוא קאייה סנטנדר (Calle Santander), עמוס בסוכנויות נסיעות, דוכני עבודת־יד וברים רבים, כמו גם רעש טוק־טוקים המזכיר את הפיתוח ואורבניזציה שהאזור עובר
דווקא הדרך לאגם עצמו תיתן לכם הסבר מדוע פאנה מושכת אליה כל כך הרבה מבקרים. מלבד הנוף המדהים של הרי הגעש, צירי התחבורה המחברים את העיר עם יתר העיירות באגם ועם העולם החיצון, מגוון המלונות ואפשרויות הלינה, המסעדות וחיי הלילה הנהדרים הופכים אותה ליעד מועדף לא רק על תיירים אלא גם על תושבי גואטמלה הנוהגים לבקר בה בסופי השבוע.
שמורת הטבע פארק אטיטלן
השמורה ששימשה בעבר מטע קפה שהצמחייה הטבעית השתלטה עליו, ונמצאת בקצה הצפוני של העיר. מומלץ לעשות בה טיול רגלי או אפילו באופניים. ניתן אמנם ללכת בנחת על השביל הראשי ולסיים את ההליכה בתוך כשעה, אך מומלץ להישאר זמן ארוך יותר בגן העדן הזה, המשלב הליכה על גשרים מתנדנדים עד למפל, מרפסת לצפייה בקופי עכביש מקומיים, נופים עוצרי נשימה ואפילו חווית אומגה.
ניתן לראות בשמורה חוטמנים ארוכי זנבות, פרפרים צבעוניים וציפורים. בשמורה גם גינת תבלינים, מטע קפה קטן וכאמור מספר כבלי אומגות החוצים על פני קניונים ויערות, ושהמרכזי שבהם מגיע לאורך של כמעט קילומטר.
סולולה Sololá
עוד לפני שהספרדים כבשו את מרכז אמריקה, העיירה סולולה הייתה בעלת חשיבות בשל מיקומה על נתיב הסחר בין האדמות הפוריות הנמצאות במזג האויר החם של המדרון הפסיפי לבין הרמות הקרירות של ההרים של מרכז גואטמלה. הסוחרים עדיין נפגשים כאן גם כיום, והשוק של סולולה הוא אחד הפעילים והצבעוניים ביותר בהרים.
השוק הסיטונאי (Mercado Mayoreo) נמצא מצפון לכיכר המרכזית, ובו מתקיים מסחר פעמיים בשבוע, בימים שלישי ושישי. בימים אלה, המבנה וסביבתו מלאים באנשים בתלבושות ססגוניות מהכפרים והעיירות שמסביב. בשוק נמכרים בשר, ירקות, פירות, כלי בית, בגדים ועוד, והסוחרים מציגים את מרכולתם בצורה מסודרות בקפידה, בכל מקום פנוי. בימי ראשון בבוקר גם ניתן לחזות בטקס הצעדה המסורתי אל הקתדרלה של סולולה.
סנטיאגו אטיטלן Santiago Atitlán
לסנטיאגו אטיטלן, השוכנת על האגם, יש זהות ילידית חזקה ביותר והאוכלוסיה שלה היא הגדולה מבין קהילות הילדים באגם. היא הוקמה על ידי נזירים פרנציסקנים בשנת 1547, כחלק מהאסטרטגיה הקולוניאלית לאחד את האוכלוסייה הילידית.
בני האטיטקוס (שמם של הילידים) דבקים בגאווה באורח חיים מסורתי של תרבות המאיה. הנשים נוהגות ללבוש חצאיות פסים סגולות ורקמה של ציפורים ופרחים צבעוניים. הגברים המבוגרים עדיין מסתובבים במכנסיים רקומים עם פסים בצבע סגלגל או חום. בכפר קבוצה של קופראדיאס ("אחים") השומרים על המסורות והטקסים העתיקים של קתוליות המאיה.
ביקור שווה בסנטיאגו, הוא בביתה של רוח המאיה מקסימון. הוא מחליף בית כל שנה, אבל כל מדריך או מקומי יוכל להפנות אתכם אליו
בעיירה קיימת גם סצנת אמנות ויצירה נרחבת כמו גם תעשיה של בניית סירות, במיוחד של קאיוקו cayucos – סירות קאנו מקומיות המסודרות לאורך החוף. הימים המעניינים והפעילים ביותר לביקור בעיירה הם ימי שישי וראשון, ימי השוק המרכזיים, אבל שווה לבקר בה גם בכל יום אחר.
סן פדרו לה לגונה
סן פדרו לה לגונה קיבלה מוניטין של מקום מפלט לתרמילאים. הכפר משתרע על חצי אי למרגלות הר הגעש בעל אותו השם, והוא אחד הכפרים המתוירים ביותר מבין היישובים שעל שפת האגם. את הפופולריות של המקום יש לזקוף לזכות מקומות הלינה הזולים, הסצנה החברתית הבינלאומית שלו, כמו גם לזכות התפאורה המרהיבה של הנוף בסן פדרו. הכפר הפך מקום מפלט לתרמילאים – חלקם מחפשים משקה טוב או חומרים "משפרי תודעה" אחרים, אחרים נהנים מלהטוטי אש, תיפוף אפריקאי, שיעורי ספרדית, טיולים בהרי געש, טבילה בג'קוזי, מסיבות או סתם שאנטי על ערסל.
רוב התרמילאים נמצאים לאורך שפת האגם אבל סן פדרו גם מציעה גם חוויה מקומית יותר, לכוון מעלה ההר, מקום בו אוירה מסורתית יותר. לבושים בתלבושות ילידיות, מתכנסים המקומיים באזור השוק. תוכלו לראות פה את קטיף פולי הקפה במורדות הר הגעש, ופריסה של הקפה לייבוש על משטחים רחבים בתחילת העונה היבשה.
סן חואן לה לגונה San Juan La Laguna
סן חואן לה לגונה נמצאת רק 2 ק"מ מזרחה בכביש מסן פדרו הסואנת, בעלייה מעל מפרץ מרהיב, אבל הכפר השקט והנינוח הזה ויתר על ה"רעש" של שכנו, ויש מטיילים שמוצאים בו סביבה שלווה יותר ללמוד ספרדית או לחוות את החיים המקומיים. סן חואן מיוחדת: תושבי צ'אוטוג'יל (השבט המקומי) מתגאים במסורות המלאכה שלהם – במיוחד ציור ואריגה – ופיתחו תשתית תיירותית משלהם כדי להדגיש את תרבותם בפני מבקרים.
אולי חלק ממה שגורם לעיירה להתנהל בהרמוניה היא הרוח הקהילתית: מגדלי קפה, דייגים, חקלאים אורגניים, בעלי מלאכה שונים ואפילו אלמנות שהקימו כאן ארגונים התומכם בחבריהם.
כשתשוטטו בכפר, תבחינו בציורי קיר שונים המתארים היבטים של החיים והאגדה של צ'אוטוג'יל.
סן מרקוס לה לגונה San Marcos La Laguna
סן מרקוס לה לגונה היא מקום מפלט לתיירים בני העידן החדש ואחד הכפרים היפים ביותר על שפת האגם. בסן מרקוס לה לגונה ישנם שני חיים מקבילים. מצד אחד- קהילת המאיה, המאכלסת ברובה את הקרקע הגבוהה יותר. ומצד שני בעוד דיירים חדשים ומבקרים בכפר נמצאים בעיקר בחלקת אדמה שטוחה לכיוון קו החוף עם שבילים מתפתלים בין עצי בננה, קפה ואבוקדו. שני הצדדיים השניים מתחברים מתחת לעץ התאנה הגדול החולש על הכיכר המרכזית. זהו שילוב יוצלא דופן של תרבויות – נוצרים אוונגליסטים, שאמאנים בסגנון עצמי, חקלאים קצ'יקלים ואמנים בעלי חזון – על רקע יופי טבעי מדהים.
סן מרקוס הפכה לאבן שואבת למחפשי רוחניות מכל העולם, המאמינים שבמקום יש אנרגיה רוחנית שתורמת ללמידה ותרגול של מדיטציה, טיפולים הוליסטיים, עיסוי, רייקי ופעילויות דומות. היא הפכה למקום נהדר להתרווח ולהתרחק מן עולם היומיומי. לאגו דה אטיטלן הוא כפר יפה ונקי כאן, ותוכלו אפילו לשחות בין הסלעים.
אולי יעניין אתכם גם
מעוניינים בטיול בהתאמה אישית לגואטמלה?
השאירו לנו הודעה
או התקשרו 02-5791791
תו אמון הציבור
